Back To Basics - בחזרה לבסיס

"אני הולכת לעשות משחק טריוויה, אחריו אחלק את כולם לקבוצות והם יצטרכו לבנות פרזנטציה", היא אמרה לי בהתרגשות. ובעוד שבהחלט אני ידועה כמעודדת חוויה בשיעור, תהיתי איך זה מתקשר למטרה שלה בשיעור. "כשאני חושבת על זה עכשיו כנראה שלא, אבל נראה לי שהם יהנו מזה" היא ענתה.

זה חוזר הרבה. מרצים ומרצות שרוצים להוסיף חוויה לשיעורים, אבל לפעמים עושים פעילויות ותרגולים שממש לא קשורים למה שהם היו רוצים להעביר. אז למה זה קורה? האמת זה לגמרי מובן. בעידן שבו הכל כל כך נגיש לנו - כלי הוראה חינמיים מדהימים היוצרים משחקים, עיצובים בלחיצת כפתור וצ'אט ג'יפיטי שבונה שלד לשיעור רק מהכותרת, אנחנו שוכחים לעצור ולשאול את עצמנו "עם מה בעצם הייתי רוצה שהלומדים יצאו מהשיעור?"

לא נושאי התוכן הם אלה שצריכים להגדיר את מהלך הקורס, אלא מה היינו רוצים שהלומדים יעשו עם הנושאים האלה. למשל: אם אני מלמדת תיאוריה מסוימת, אני צריכה לשאול את עצמי – האם הלומדים צריכים רק להסביר את התיאוריה ולהכיר אותה, או שהייתי רוצה שינתחו מקרה ויצרו פתרון התומך בעקרונות התיאוריה? אלו שתי רמות חשיבה אחרות לגמרי שבונות את השיעור בצורה שונה לחלוטין.

באופציה הראשונה – אני רק מציגה להם עקרונות, מסבירה להם ומוודאה הבנה. באופציה השנייה – אני אתרגל אותם על תרחישים במליאה ואז אשלח אותם לתרגול כיתה/בית, כדי שיחוו בעצמם ויהיו מסוגלים להמשיך את הניתוח גם כשיצאו מדלת הכיתה.

כדי שהלמידה תהיה משמעותית עבור הלומדים ועבורנו המרצים, אנחנו צריכים לחזור לבסיס, לנשום רגע ולהגדיר עם עצמנו שני דברים לפני כל מפגש:

1.      מטרות אופרטיביות – אולי שמעתם על ראשי התיבות "אמילי" (אני מה יוצא לי). מטרות אופרטיביות טובות הם מטרות יישומיות ככל האפשר, המייצגות רמות חשיבה שונות ומציגות לנו וללומדים מה יוצא להם מזה שהם יושבים בשיעור ומקשיבים ומשתתפים. את המטרות ננסח לפי מילות הקוד של "רמות החשיבה של בלום" (ננתח, נסביר, נחקור, ניצור, נבנה, נתאר ועוד) כדי להבין בדיוק איך היינו רוצים להציג את נושאי הלימוד.

2.      מסרי הוראה – על מסרי הוראה, כמעט אף אחד לא מדבר. כשאתם עומדים מול לומדים, אתם מביאים לא רק ידע ותוכן אלא ניסיון, למידת טעויות, עבודת שטח ומחשבה ביקורתית ומותאמת לתחום ממנו אתם באים. המסרים הם בעצם חוט השני שקושר בין נושא אחד למשנהו. למשל: אני מרצה למנהל עסקים – התנהגות ארגונית ומלמדת על סוגי מנהלים שונים. אבל בעצם מה מבדיל אותי מזה שיקראו על הנושא בצ'אט ג'יפיטי? אבל אם תוך כדי השיעור ובהתחשב בכל סוג מנהל אני אחזור על המסר ש"השקעה והקשבה לעובדים תגביר את המחוברות שלהם לצוות ולארגון" , "כדי להיות מנהלים טובים עלינו לשמור על גמישות והסתגלות" "התמקדו בחוזקות של העובד במקום לנסות לחזק את החולשות". אלו כבר מסרים שיכולים לעצב חשיבה, ליצור מנהלים טובים יותר ומתחשבים ולשנות את האקלים הארגוני העתידי. מסרי ההוראה מבטאים את השליחות שברצוננו להעביר כמרצים ומרצות.

ולאחר שהגדרנו מטרות ומסרים – עכשיו הגיע זמן המיון. בשלב זה אנחנו שואלים את עצמנו "איזה נושאי לימוד הם Must have ותומכים במטרות הלמידה ומסרים שהגדרתי, ואיזה נושאים הם Nice to have ואפשר לשמור אותם כהעשרה או להסיר אותם לגמרי".

עכשיו, אחרי שחזרנו לבסיס ותיעדפנו את המטרות, המסרים ונושאי הלימוד, הגיע הזמן לעוף עם היצירתיות, עם החוויות ועם התרגולים. תזכרו לתת יותר זמן למקומות שבאמת דורשים מהלומדים להתנסות, לחוות בעצמם, לטעות במרחב המאפשר טעויות ושאלות, לפתח את החשיבה ולא רק לשנן חומר. אם הפוסט הזה גרם לכן לחשוב על הקורס שלכן אחרת, זה בדיוק המקום שבו מתחיל שינוי אמיתי. רוצים לדעת איך עושים הכל עם החומרים שלכם? מוזמנים לקבוע פגישת היכרות איתי למסלול ייעוץ פרטי או להיכנס לקטלוג הקורסים ולהירשם, אני כאן לכל דבר:)