01 | כל אחד רוצה שיראו אותו
אמרתי לה: "בסופו של דבר, כל אחד רוצה שיראו אותו".
היא לקחה נשימה ארוכה והנהנה בעיניים מנצנצות, וברגע הזה הבנתי שהיא הבינה אותי ואפשר להפסיק לבזבז זמן על טכניקה ולהיכנס למים העמוקים.
אחרי השיחה איתה נטענתי גם אני באישורים האלה שאני מחפשת כיועצת. לדעת שמה שאני עושה הוא לא רק להוסיף איזה פאדלט או סרטון כדי לגוון, אלא להזכיר לאנשים למה בכלל הם מבזבזים שעות על שעות בלבנות, לתכנן, להעביר ולמשב קורסים. רובם לא עושים את זה בשביל לסמן וי, אלא כי הם באמת מאמינים בשליחות שלהם לעזור לאחרים לעצב את העתיד שלהם.
קשה לזכור שזה התפקיד האמיתי בהוראה. אנחנו אמנים שלוקחים מכחול ומציירים תמונה במילים. מתוך התמונה הזאת אנחנו יוצרים דורות חדשים של אנשי מקצוע שיהיו הקולגות שלנו, המטפלים שלנו, המנהלים שלנו. במשך שנים, ההוראה המסורתית היתה "להסביר את החומר", אבל העולם הזה השתנה כבר מזמן.
אם אני רוצה הסבר טוב – אני אלך לצ'אט ג'יפיטי החמוד שלי שקוראים לו "צ'אפי" ואבקש ממנו כל תוכן שאצטרך בעולם. אבל הוא לעולם לא יידע לתאר לי איך היום הראשון בעבודה מרגיש, איזה דברים יכולים לעלות לי בראש, איך להשתלב, איזה שאלות באמת כדאי לשאול, איזה טעויות לא לקחת קשה מדי, מה חוקיות השותפות במקרר המחלקתי.
הלומדים של היום לא רוצים יותר אנציקלופדיות מהלכות.
לא יודעת מה אתכם אבל אני כבר לא יכולה לראות סדרה בטלוויזיה בלי לשחק Bejeweled תוך כדי (וכן, זה משחק טלפון מטומטם בדיוק כמו שזה נשמע), או לקרוא עמוד בלי לחזור ולקרוא אותו פעמיים נוספות. אם נודה על האמת, רובנו לא מסוגלים אפילו לשמוע הסברים של יותר משלושה משפטים רצופים מבלי לבדוק הודעות או את הפיד לפחות פעמיים. ומהצד של המרצים – זה לא בדיוק תענוג לבוא להקריא מצגת במשך שלוש שעות ל-30 ראשים נפולים או מסכים שחורים.
כדי שמשהו יתפוס את תשומת ליבנו, אנחנו צריכים להרגיש שמדברים אלינו, שמתייחסים אלינו ושהזמן שהקדשנו ללמידה באמת נתן לנו משהו. אם ידברו על העתיד שרלוונטי לי או ההווה שסביבי, אם יתנו לי להתנסות, אם יזכרו מה אני רוצה להיות ומה מעניין אותי ויתחשבו בזה בלמידה חווייתית, שוברת שגרה ומאתגרת – רוב הסיכויים שארצה להשתתף ולהיות מעורבת.
וכן, תמיד יש את "החמישייה המובילה" – האלה שתמיד מרימים את היד ומדברים בכל מפגש וכל השאר שותקים. אבל האם נתנו לשותקים הזדמנות אמיתית להשתתף? למשל לכתוב דעה, להתדיין בזוגות או בקבוצות, להשתתף בסימולציה, לנסח קמפיין, להקליט פודקאסט, לערוך תצפית?
"אני מקדישה את מאה האחוזים שלי בשביל אלה שבאמת שם איתי, ונותנת את כל ההזדמנויות להתחבר למי שעוד לא בטוח. אם הצלחתי לחבר אפילו רק אחד נוסף – עשיתי את שלי".
היא סיפרה לי על כל הדברים שהיא מתכננת, וכל מה שראיתי זה את העיניים שלה נוצצות ואת המוח שלה כבר רץ ומתכנן איך לשנות את הכל ולהפוך את השיעורים להרבה יותר מעניינים – הרבה יותר היא.
"אם תראי אותם – הם יראו אותך", אמרתי לה, וחייכנו חיוך גדול.
כשסיימנו את הפגישה הבנתי שהיא גרמה לי בעצם לראות את עצמי.
תגובות